זר אשתו בשתי דירות דיסקרטיות

דירות דיסקרטיות מאוחרות

הודעה בצ ‘ אט המשותף שלנו:
ארטום:
חבר ‘ ה… חשבת על המשך? ארינה לא יכולה לשכוח את הלילה ההוא. בכנות-גם אני. בואו נחזור על זה?
אני קורא. בשקט. סיגר מעשן באצבעותיו. המסך זוהר. שלוש נקודות. זה מדפיס משהו אחר אבל מוחק אותו. אני מרגיש-הוא כבר לא אותו דבר. משהו בו נשבר. בכיוון הלא נכון. הוא רוצה לחזור, אבל לא מבין שאי אפשר לחזור. הלילה ההוא היה הראשון-מעבר אמיתי. עכשיו הכל שונה ואם נניח לזה לקרות, הוא פשוט יהפוך לצופה. והיא מובילה, משווה, ואז מנהלת.
אני לא עונה לקבוצה. אני כותב לו באופן אישי.
אני:
תקשיב, ארטיום. אני יכול להיות כנה?
אני לא אוהב לאן זה הולך.
הוא:
למה? היא רוצה. לא אכפת לי.
אני:
בדיוק. לא אכפת לך.
ואתה איתה? או סתם דירות דיסקרטיות בקרבת מקום?
הוא:
חשבתי שתבין.
אני סומך עליך. אנחנו מבוגרים.
אני:
מבוגרים הם האחראים לתוצאות. ולא רק “לא אכפת לי”. ראיתי אותה מביטה בי. איך הסתכלת עליה.
זה יכול לקרב אותך. או לשבור לנצח, ואני לא רוצה להרוס את האיחוד שלך.
הוא (שותק זמן רב):
מה אתה מציע?
אני לוגמת ויסקי. אני כותב לאט. בסדר.
אני:
MJ – לפי התסריט שלי. מבלי לחזור על טעויות העבר. זה יהיה שונה.
הוא:
אני לא יודע אם אני יכול לעשות את זה.
אחרי הפעם האחרונה…
אני כותב לו בערב. באופן אישי. לא לצ ‘ אט כללי.
אני:
תקשיב, ארטיום.
חשבתי. לא על סקס. עלייך.
הוא:
משהו לא בסדר?
אני:
להיפך. הכל פשוט התברר. אתה לא אלפא. וזה לא טוב ולא רע. זו רק עובדה.
אבל ארינה היא זונה בפנים. היא נמשכת עמוק יותר. קשה יותר. זה אכזרי.
ראית את זה בעצמך, במו עיניך.
הוא (הפסקה):
כן … ראיתי. ואני מבין שאני לא יכול לעשות את זה.
אני:
אתה לא חייב. אבל אתה לא צריך להיות מושפל. אני לא אתן לזה לקרות.
הוא:
מה אתה מציע?
אני:
התרחיש החדש הוא פגישה עיוורת. היא לובשת תחבושת. מההתחלה, תכסה את עיניה במכונית.
כל הפגישה עיוורת. אני אסביר לה את הכללים. אני אגיד שאתה תהיה איתה, אבל בלי מילים לתת מקום לדמיונה.
שאנחנו נותנים לה את החופש להיות זונה. בלי בושה. בלי מבטים מיותרים. בלי פחד.
הוא:
ואתה חושב שהיא תאהב את זה?
אני:
היא חולמת על זה. לדירות בדידות פשוט לקחת, בגסות, נכון, בלי לדבר. זוכר את משאלותיה לפני הפגישה הראשונה – “אני רוצה לנסות הכל חוץ מאנאלי כפול”? אתה מבין מה זה אומר בפועל? ואני רוצה לתת לה את כל זה, לפחות פעם אחת.
ואתה … תישאר מה שאתה רוצה להיות. בעל. לא קרנן. לא הצופה. היא תחשוב שאחד מאיתנו הוא אתה.
הוא:
אתה לא תהיה לבד?
אני:
לא. יהיה עוד אחד. מוּסמָך.
בדיוק כמוני. שקט. בטוח.
הוא יודע מה לעשות כדי שהיא תקבל את מה שהיא רוצה, הוא יודע איך לתקשר עם בנות כאלה.
הוא:
זה לא מוגזם?
אני:
ארטום. תקשיב. אם תנסה להיות משהו שאתה לא, אתה תישבר. ואם תקבל את התפקיד שלך, תשמור על עצמך ועל זה. היא תחשוב שעשית את זה. שהיית חלק מזה.
והיא תהיה אסירת תודה.

המשך

הוא:
אני צריך לעשות משהו?
אני:
כן. לעשות מה שאני אומר לעשות ולא לעשות יותר מדי.
פשוט להיות שם. היא לא תראה. אבל הוא יחשוב שאתה חלק מזה.
ואז, כשהיא תהיה חסרת כוח, אתה תיקח אותה.
הוא:
זה … נשמע פרוע. אבל לעזאזל … אני רוצה לנסות. רק תבטיח לי שהכל יהיה … בלי השפלה.
אני:
אני מבטיח. בדיוק מה שהיא רצתה. ובסופו של דבר-היא תסתכל עליך כאילו היא זו שנתנה לה להיות היא עצמה.
ועכשיו, סוף סוף-אני מחכה להם בחדר מפואר באחד המלונות הכפריים הטובים ביותר.
על השולחן יש בקבוקי יין, ויסקי, רום, מצנן קרח וכוסות בהתאמה למשקאות. עשן קל של מקל הארומה הוא אופיום וכמה עשבי תיבול טרופיים.. אני שומע צעדים במסדרון. האחד בטוח, השני רך, כמעט בלתי נשמע. שיחה. אני פותח.
היא עומדת מולי. בשמלה ארוכה וכהה. בעקבים.
על העיניים יש תחבושת שחורה. צפוף. הגוף מתוח. נושם קרוע. הפטמות כבר עומדות. דרך השמלה. ארטיום מאחור. מחזיק אותה במרפק.
היי, אני לוחש. – היכנסו.
הוא מהנהן. הוא שותק. דירות דיסקרטיות הן כמו קונספירציה. הכל הולך כמתוכנן.
אני עוזר לה להוריד את השמלה. לאט.
מתחתיו שום דבר מלבד בגד גוף שחור שקוף.
חזה עירום. פקק בפנים-מסגיר את עצמו כקשת קלה בתנועת האגן.
בקצה אבן מבריקה, סגולה כהה כמו גביש הלילה.
“מושלם,” אני לוחש.
את מוכנה, ארינה?
—. .. כן, ” היא אומרת בשקט.

אבל אני לא יודע … מי אתה. מי קרוב. מי יהיה…

נכון. אתה לא יודע.
זה משחק. היום את לא אישה, לא ילדה, לא רקדנית. היום אתה מושא התשוקה והתאווה.
היא נרתעת.
אני לוקח את הסנטר שלה.

ואם אתה מרגיש לא בנוח-תגיד,”שחור.”
זו מילת עצירה. בסדר?

הקול רועד.
אני לוקח אותה לחדר.
האצבעות נוגעות בגבה. היא מרגישה את היד שלי. חם. בטוח.
אני מניח אותה על קצה הספה. ארטיום בכיסא. קצת בצל. אני קורץ לו. הוא מהנהן. זה בסדר. הוא כאן. אני מגיש לה כוס יין. היא שותה-בהיסוס, מונחה על ידי הריח.
אני מעביר את האצבע על צווארה.
אתה בוער?

כן.…

אתה יודע מי איתך?

לא.…
רוצה לדעת?

לא.

התשובה הנכונה.
אני מתכופף. לוחש באוזן:
יש לך כוס רטוב?

כן.…

מה עם הפקק?

שם.…
זה לא מפריע?

לא … להיפך … זה מתחיל בפראות, רררר …
אני מחייך, לוחש:

הם הולכים לזיין אותך.
אתה לא יודע מי. אתה לא יודע מי הזין שלך. אתה פשוט תקבל. כל הכוח. כל העניין. כמו זונה אמיתית.
כי זה מה שרצית. כי עכשיו אתה יכול.
היא לא עונה. רק מהנהן.
אני נותן סימן. ארטיום קם. מתאים.
הוא מודאג, אבל מחזיק מעמד. הוא בתפקיד. נכנס נכון. הופך מצד אחד. אני בצד השני. היא בינינו. שני גברים. קצב אחד.
חום אחד ותאווה אחת.
אני נוגע בכתפה. הוא הירכיים. היא נרתעת, אבל לא מתרחקת.
אני לוחש:
אתה מרגיש את זה?

כן … …

מי?

אני לא יודע… אבל אחד … הוא בהחלט … ארטיום.…
והשני?

אתה.…

אולי.…
היא מחייכת. דרך דירות דיסקרטיות.
הוא לא רואה. אבל מרגיש אותנו. אני לוקח את השיער שלה. אני מתכופף לאחור. ארטיום-נשיקות. לאט. על השפתיים. היא פותחת את פיה. מקבלת נשיקה – כמובן שהיא זיהתה אותה. הוא מלטף את גבה. ירכיים. זה נוגע לשדיים. הוא שותק.
היא גונחת:
זה כל-כך מרגש.…

כששניכם…
אני מהנהן אליו – השני-החשפן שלא צריך לרקוד היום. כבר היה לי ניסיון משותף עם הבחור הזה עם סקס בפורמט mfm – אני בטוח ביכולות שלו. הוא מחכה בצללים.
אין קול. מוכן.
אני עוזב. ארטיום-מנשק עוד שנייה.
ואז הוא עוזב. בשקט. זה כאילו הוא מתמוסס. הוא תופס את מקומו.
היא לא שמה לב. הוא מגיע מאחור.
מניחה את כפות ידיה על מותניה. הזין-מתוח-בולט כמעט אנכית. הוא נוגע בספוגי הכוס. רטוב. חם. נכנס-לאט, עמוק, מיד עד הסוף.
היא צורחת:

אהה … ארטם.…
מתכווץ. הוא מתכופף.

ארטיום שלי … אתה בפנים … אתה כל כך עמוק … …
הוא ממשיך. הקצב בטוח. שקט. הוא לא מדבר. הוא עושה.
קדימה. אני עומד מולה.
היא מושכת את שפתיה. מוצא את הזין שלי.
פותח את הפה. הוא נכנס, מתחיל למצוץ עם כל התשוקה שהצטברה..
שני זרגים…
אחד בכוס … אחד בגרון.…
שניכם … תזיינו אותי…
אני לוקח אותה בראש. אני מביים. היא מוצצת. עם קצב. עם החום. הגרון שלה עובד בזמן שהכוס שלה נקרע על ידי גבר אחר. היא בטוחה שזה ארטיום. זו הפנטזיה שלה, השקרים המתוקים שלה. ואני-עשיתי הכל כדי שהיא תישאר בה. היא נמתחת. מניח את ידו על הירך של זה מאחור.
הוא דוחף עמוק יותר. כוח המכות-גדל. היא רוטטת, פועמת, נמסה על הזין. הרוק זורם במורד הסנטר.
אני אומר:

רוצה להעמיק עוד יותר?
היא מהנהנת. עם זין בגרון. נוהם.
אני מוציא. היא נחנקת.

אני רוצה … אלוהים … תזיין אותי לגמרי … קח את התחת שלי…
היא לא יודעת מי זה יהיה. אבל לא אכפת לה. כי היא זונה. כי היא כבר נתנה את עצמה לגמרי.
אני שוכב על הגב ממש במרכז החדר.
בוא הנה, אני לוחש.
זה מתאים, מרגיש כמו חיה. הברכיים רועדות. הנחתי את כפות ידי על ירכיה. אני מביים. היא יורדת עם הכוס על הזין. הזין נכנס אליה לאט – עד שהוא נעצר. מיץ שופך את הזין, היא צורחת לתקרה:
כן, לעזאזל … …
אני לוחץ את שדיה. מתגרה בפטמות. מושך.
היא מתכופפת עלי, היא מתכווצת.
עכשיו … אני לוחשת.

עכשיו אתה יודע מה זה להיות זונה אמיתית.
אני מרחיב את הישבן שלה. פי הטבעת-עירום. טבעת הדוקה, דחוסה, חלוקי נחל. הוא נכנס מאחור. בלי מילים. בלי הפסקה.
הוא מוציא בזהירות את הפקק, מתפעל מהחור הפתוח. הראש מונח על הסוגר הרגוע, נכנס בקלות.

תזיין אותי…
בבקשה … אני מוכנה.…
הוא דוחף חזק יותר. פי הטבעת נכנע לחלוטין. נמתח.

אההההההה! היא צועקת, מתכופפת בקשת.
לעזאזל … הוא … …
שני זרגים נמצאים בתוכה. אחד בכוס. אחד בתחת. היא נצלבה. היא נטועה. קרועה. מתמזג איתנו.
אני מחזיק אותה במותניים. הוא תופס את השיער. מתחילים לזוז. בתורו. ביחד-לתפוס את הקצב. אני בפנים. זה הוא. שני מקצבים. שני כוחות.
היא בין לבין. הבשר רועד. הפטמות מתוחות. הרוק זורם במורד הסנטר.
זה מה שרצית, כלבה ג ‘ ינג ‘ ית? – אני שואל.

כן! לעזאזל … לעזאזל!

אני מרגיש.…
זה מגביר את הדחיפות. אני פוגש מלמטה.
היא רועדת. מכה. זה קורע. קצב כפול-עמוק יותר ויותר.
היא צורחת:

אני זונה!

אתה מזיין אותי!!!

שנינו!!!
דמעות על הלחיים. התכווצויות שרירים.
היא משמיעה קולות שמעולם לא היו בה. לא ילדה. לא אישה.
יצור האורגזמה. המהות החייתית היא זונה פנימית.
אני רואה את ארטיום. הוא בכיסא. עירום. מאונן. הפנים אדומות. הוא לא יכול לרדת. הוא בתוך זה בדיוק כמונו. אבל בצד השני של הזכוכית.
הוא צופה באולם השורה הראשונה.
היא צועקת:

אני גומר!!!

לעזאזל!

כוס!

באותו הזמן!!!
והוא מתפרק. רועד. זה קורע. פועם, יושב עלי. אני מרגיש את השרירים שלה אוחזים בשני הזין. כמו גל הולך על הגוף. איך פועם בתוכה המהות הנשית שלה. הוא דוחף בפעם האחרונה. גם אני.
שנינו בתוכה. רגע אחד. חשפנית cums בתחת שלה. הזרע נקרע. עמוק. לתוך פי הטבעת. חם. חזק. גברים. היא סופגת אותו.
הוא יוצא ממנה. בלי מילים. בלי מבט.
על הזין שלו-פי הטבעת שלה, הזרע שלו.
הוא נעלם בחושך. צל. כלי. אף אחד.
ארינה רועדת. עומד על ארבע.
פי הטבעת פתוח מעט. מבפנים-חם, זרע זורם לאט. נוצץ. נוטף. אני קם וניגש אליה מאחור.
בשקט. אני מניח את הידיים על הירכיים.
היא קצת נרתעת.
ארטיום…? – שואל. שקט.

או … אתה?..

מי מכם? אני לא עונה.
פשוט נכנס. לתוך התחת החשוף שלה על ידי חשפנית בהצטיינות. מיד. רטוב. עמוק. מחומם. אני נכנס כמו שלי.
היא נושפת.

בכל מקרה.…
אני זונה … אני אוהבת את שניכם.…
אני זז. לאט. בעדינות.
בשלב זה — ארטיום מגיע.
הופך לצד. הזין שלו קשה. מוכן. הוא צופה עליה. על אשתו. מפורקת. פתוח. היא לקחה שניים. הוא לא עוזב. הוא הולך עד הסוף.
הוא לוקח אותה בסנטר. מכוון את פניה כלפי מעלה.
פתח את הפה, הוא אומר.
הקול מוצק.
היא מצייתת. פותח. השפתיים רטובות. עיניים מכוסות.
הוא נכנס-מכניס את הזין שלו לפה שלה. היא לוקחת את זה כאילו חיכתה.
כאילו ידעתי שהוא השני. הוא זז.
לאט כמו בטראנס מזיין את פיה. היא בין לבין. שוב שני זרגים. שוב טבילה כפולה.
היא גונחת עם הזין שלו בגרון:
זה אתה.…

שניכם.…

ארטיום…
היית … בתחת שלי.…
הוא מסתכל עלי. אני שותקת. אני זז. עמוק יותר. קשה יותר.
היא רועדת. בולע. אני מרגיש שהיא עומדת לרדת. בפנים יש חום. זרע. הזרע שלי מתערבב עם שלו.
ועם זה שלפנינו.
אורגזמה קורעת את גופה. היא פועמת. הוא צועק.
נאנח עם הזין של בעלה בפה.
הוא מתכופף. מסיר את התחבושת. עיניים פקוחות. היא רואה את פניו.
השפתיים נפתחות בחיוך.

זה … היית אתה?..

שניכם?..
אני נסוג. שקט. הוא מסתכל עליה. השהה. רגע.
“כן,” הוא אומר.

זה היה אנחנו.
היא מהנהנת. לאט. השפתיים רועדות.
אני אוהב אותך.…
ומוריד את ראשו.
בין הרגליים-בהצטיינות, הנאה של זונה מרוצה, באז בכל הגוף. אבל העיקר הוא הגרסה שהיא מאמינה בה.
עשיתי הכל. ללא שגיאות. היא קיבלה את כל מה שרצתה. הוא נשאר גבר.